מהו היהלום?
- מבנה היהלום
- איכות היהלום
- צלילות היהלום
- ליטוש היהלום
- צבע היהלום
- קראט היהלום
מהו היהלום?
היהלום הוא אבן-המזל של חודש אפריל, ואבן החן לעשר ושישים שנות נישואין. היהלום עשוי מחומר אחד בלבד, ולכן הינו אבן החן הטהורה ביותר. את היהלומים גילו לראשונה בהודו, חמש מאות שנה לפני הספירה למניינם. מקור המילה "diamond" ("יהלום" בלועזית) הוא מהמילה היוונית "אדמאס," שפירושה, "בלתי ניתן לכיבוש," תכונה המורה על נצחיות האהבה.
כבר בימי יוון הקדומה היוו היהלום והתכשיטים שיוצרו ממנו סמל קלאסי לאהבה. דורות קדומים האמינו כי היהלום נוצר מטיפות טל שהתקשו, רסיסי כוכבים, או ברקים שהתגבשו והפכו לאבן. היום, יהלומי נוי משמשים בעיקר לייצור תכשיטי יוקרה וטבעות אירוסין, ואילו יהלומים תעשייתיים משמשים בעיקר לחיתוך וליטוש. היהלום הינו החומר הקשה ביותר המוכר לנו, מורכב מפחמן גבישי, ובעל יכולת להחזיר אור.
מבנה היהלום
ה"פרופרוציה" של היהלום מתייחסת לזוויות ולמידות היחסיות של היהלום המלוטש. יותר מכל מאפיין אחר, אלו הפרופורציות שקובעות את תכונותיו האופטיות של היהלום. מחקרים מראים כי לגודל ה"שולחן" (המשטח העליון של היהלום), זווית הכתר, ועומק הפוויליון ישנה השפעה דרמטית על מראהו של היהלום.
ה"סימטריה" היא דירוג הצורה והמיקום המדוייקים של משטחי היהלום. פגמים בסימטריה יתבטאו באופנים שונים, כגון עוקץ או שולחן שאינם ממורכזים, משטחים שאינם מיושרים, משטחים עקומים, חגורה לא מושלמת או גלית, וכדומה.
איכות היהלום
אחד הדברים הראשונים שלומדים על היהלום הוא שלא כל היהלומים שווים. למעשה, כל יהלום הוא ייחודי. את היהלומים ניתן למצוא במגוון מידות, צורות ,צבעים ומאפיינים פנימיים שונים.
כל יהלום מלוטש הינו בעל ערך, אולם מידת הערך מתבססת על שילוב בין מספר גורמים. אחד הגורמים האלה הוא נדירות היהלום. יהלומים בעלי תכונות מסוימות הם נדירים יותר, ולכן ערכם גבוה יותר מאשר יהלומים החסרים את אותן תכונות.
לבעלי מקצוע ישנה שפה סיסטמית ומסודרת לאבחון ושיחה אודות מאפיינים אלו. לולא כך, לא היתה כל אפשרות להשוות בין יהלום אחד לשני, ולא היתה כל דרך לאבחן ולשוחח על מאפייניו של יהלום ספציפי. בעלי מקצוע משתמשים בשיטת הדירוג שפותחה על ידי הGIA בשנות ה-1950, הקובעת ארבעה פרמטרים מרכזיים לתיאור וסיווג יהלומים: צלילות (Clarity), צבע (Color), ליטוש (Cut), ומשקל הקראט (Carat).
צלילות היהלום
מעט מאד דברים בטבע הם מושלמים לגמרי. וזה נכון לגבי יהלומים כמו כל דבר אחר. ליהלומים יש מאפיינים פנימיים, הנקראים בשם "תכלילים'" ואי סדירויות של המשטחים הנקראות "פגמים." שניהם יחד יוצרים את "רמת הצלילות" של היהלום. "צלילות" היא ההעדר היחסי של תכלילים ופגמים ביהלום. יהלומים ללא פגמים כלל הינם נדירים מאד. כה נדירים, למעשה, עד כי ניתן להעביר את כל החיים בתעשיית תכשיטים ולא לראות אי פעם יהלום כזה. יהלומים אלו שווים הון רב.
בצד הנגדי של הסקאלה נמצאים יהלומים עם תכלילים הניתנים בקלות לזיהוי גם ללא אמצעי עזר. ובין שני הקצוות נמצאים יהלומים עם תכלילים שניתן לגלות רק בהגדלה של פי 10. אלו האחרונים מרכיבים את נתח השוק הקמעונאי הגדול ביותר. ישנן אחת-עשרה דרגות צלילות בשיטת הדירוג של הGIA. הדרגות הן: Flawless (ללא פגמים ותכלילים), Internally Flawless (ללא תכלילים), שתי דרגות של Very Very Slightly Included (תכלילים מאד מאד קטנים), שתי דרגות של Very Slightly Included (תכלילים מאד קטנים), שתי דרגות של Slightly Included (תכלילים נראים), ושלוש דרגות של Included (הרבה תכלילים). רמת ההשפעה של כל אחד ממאפייני הצלילות על דירוג הצלילות הכללי תשתנה בהתאם לגודלו, מספרו, מיקומו, טבעו, וצבעו של היהלום.
לעתים, אם התכלילים באבן עלולים לגרום לה לנזק, גם עובדה זו תשפיע על הדירוג. עם זאת, מקרה כזה הוא נדיר ובדרך כלל תקף רק לגבי יהלומים שדורגו כ-“Included” (עם תכלילים רבים). אנשי מקצוע משתמשים בסדרת מונחים שכללה בעבר גם "מאד מאד מעט בלתי מושלם," "מאד מעט לא מושלם," "מעט לא מושלם," ו"לא מושלם." רק בשנים האחרונים התחלף המונח "לא מושלם" במילה "Included." (ה-GIA משתמש במילה "Included" בשיטת הדירוג שלו.) מונחים אלו ידועים כעת בראשי התיבות שלהם: VVS, VS, SI ו – I. עם הזמן, התפשטו ראשי התיבות ברחבי קהילת היהלומים הבינלאומית. כעת השימוש בהם רווח ללא קשר לצורה בה אותן מילים מופיעות בשפה המקומית. לדוגמא, המילה "Very" היא "tres" בצרפתית, אולם גם בצרפת יהלום שהוא "מאד מעט לא –מושלם," נקרא יהלום VS. אפילו מדינה כמו רוסיה, שהאלפבית שלה שונה לחלוטין, משתמשת באותם קיצורים.
ליטוש היהלום
כשיהלום מלוטש די צרכו, הוא מרהיב ביופיו. כל משטח מוכיח על מיומנותו והשקעתו של האמן. כשהיהלום פוגש באור, כל זווית וכל משטח ביהלום ישפיעו על כמות האור שמוחזרת אל העין, וזה מה שנותן ליהלום את מראהו במבט מהכתר (המשטח העליון של היהלום).
יהלום יפה נראה כך בגלל שלושה גורמים אופטיים: השתקפויות אור לבן ("ברק"), הבזקי אור ("אש"), ושטחי אור וצל ("נצנוצים"). "תבנית" היהלום היא גודלו וסידורו היחסיים של היהלום, יחד עם הניגודיות באיזורי האור והצל כתוצאה מהשתקפויות פנימיות וחיצוניות של היהלום. נדרשת ניגודיות טובה בין השטחים המוארים והחשוכים על מנת לתת לתבנית מראה חד ויפה. בתעשיית היהלומים ידוע זה מכבר כי שילובי פרופורציות מסוימים גורמים לאור לתפקד בצורה טובה יותר, אולם בשנים האחרונות, מדענים וחוקרים במחלקת המחקר של הGIA ומעבדת הGIA הוכיחו כי ישנן וריאציות ושילובים רבים של פרופורציות שימקסמו את ה"ברק" וה"אש" של יהלומים עגולים.
המילה "ליטוש" (cut) מתארת גם את הצורה הניתנת ליהלום. כל צורה השונה מהחיתוך העגול הרגיל, נקראת "פנסי" (“fancy cuts” – "חיתוך מפואר"). גם לצורות הפנסי השונות יש שמות שונים, הנקבעים לפי צורת החיתוך. הידועים מהם הינם: מרקיז, פרינסס, טיפה, אובאלי, לב, ואמרלד.
צבע היהלום
ניתן למצוא יהלומים במגוון צבעים. יהלומים סטנדרטיים הם יהלומים בצבע שקוף עד צהוב או חום בהיר. בתוך הטווח הזה, יהלומים חסרי צבע הם נדירים יותר, ולכן אף בעלי ערך רב יותר. הם קובעים את הרף לדירוג ותמחור יהלומים אחרים בתוך טווח הסטנדרט. סולם הD-Z של ה-GIA הוא הסטנדרט המקובל לדירוג יהלומים על פי צבעם, כאשר כל אות מייצגת טווח מסוים של צבע המבוסס על הגוון והרוויה של היהלום.
יהלומים רבים פולטים אור הנקרא "פלואורסצנט" כאשר הם נחשפים לקרניים אולרה-סגוליות. קרינה אולטרה-סגולית אינה ניכרת לעין, אולם היא קיימת בכל מקום. היא נמצאת באור השמש, וגם אורות פלורסנטיים פולטים אותה. בתנאים הנכונים, ניתן לראות את הפלואורסצנט בכ35% מיהלומי הנוי. צבע הפלואורסצנט הנפוץ ביותר ביהלומי נוי הוא כחול. במקרים נדירים, פלואורסצנט יכול להיות גם לבן, צהוב, כתום, או צבע אחר. פלואורסצנט בצבע כחול עמוק יכול לשוות ליהלום שצבעו צהוב בהיר, מראה שקוף תחת אור השמש. הצבעים כחול וצהוב הם צבעים ניגודיים, ולכן נוטים לבטל אחד את השני כך שהפלואורסצנט הכחול מסווה את הצבע הצהוב. אם הפלואורסצנט הוא חזק מידי, הוא יכול לגרום לאבן להיראות עכורה או שמנונית, ובכך להוריד מערכו של היהלום.
קראט היהלום
ישנם הרבה מוצרים בשוק הנמכרים לפי משקל. גם אנשים שמעולם לא רכשו יהלום מכירים בעובדה כי משקל מהווה קריטריון למחיר. הם מבינים שיהלום גדול הוא מן הסתם בעל ערך רב יותר מיהלום קטן. אולם ישנם שני דברים נוספים שמפתיעים בדרך כלל את הקונה המתחיל זה עתה ללמוד את נושא היהלומים והקראט. הראשון הוא מידת הדיוק בה נשקל היהלום. היהלומים נשקלים לפי מידת קראט (או בקיצור שלה, "ct"). קראט מטרי שווה לשתי-עשיריות (0.2) הגרם. בגרם אחד יש כחמש קראט. סיכה קטנה שוקלת כקראט אחד. הקראט המטרי מחולק למאה נקודות. נקודה אחת היא מאית הקראט.
את היהלומים שוקלים לפי אלפית הקראט, ואז מעגלים למאית, או לנקודה, הקרובה. שברים של קראט יכולים ליצור הבדלי מחירים של מאות – או אפילו אלפי – דולרים, תלוי באיכות היהלום. למעלה מקראט, משקל היהלום מתבטא בדרך כלל בקראט ושבר עשרוני. אבן שהיא 1.03-קראט, לדוגמא, תתואר כ"אחד נקודה אפס שלוש קראט," או "אחד אפס שלוש." למשקל יהלום שהוא פחות מקראט, משתמשים בנקודות. לדוגמא, יהלום השוקל 0.83 קראט יתואר כ"שמונים ושלוש נקודות."